איפה אתם עושים את יום השואה? השאלה שהפכה את “זיכרון בסלון” ממנהג נקודתי למסורת ישראלית חדשה

“זה יקרה עוד כמה שנים. יום אחד נקום בבוקר, ונראה שהכותרת בעיתון מודיעה: “”ניצול השואה האחרון הלך לעולמו””. פטירתו אמנם תגיע ברגע אחד, אבל התמעטותם של השורדים זועקת כבר היום. זיכרון השואה, כאתוס שתפס חלק בלתי נפרד מחיינו, הולך ונשחק עם לכתם. אנו נוטים לחשוב על השואה כאירוע יחידני בהיסטוריה. אנו רוצים לחשוב על השואה כאירוע יחידני בהיסטוריה. אך כדי לוודא שאירוע שכזה לא ישנה, יש צורך לזכור אותו, כדי שנוכל להמשיך וללמוד ממנו. עם ההתדלדלות במספר שורדי השואה החיים, אי אפשר שלא לשאול את עצמנו – האם וכיצד השואה תיזכר בעוד 100 שנה?
זיכרון בסלון, כארגון, חרט על דגלו לשמר את הזיכרון, אבל יותר מכך, להנגיש את זיכרון השואה דרך יצירת מפגשים בערב יום השואה, בהם משוחחים ומספרים את סיפורי השורדים. העמותה שואפת לחזק את המעורבות ליום השואה בכלל הציבור הישראלי, ובעיקר בקהל הצעיר והמרוחק יותר – אלו שישמרו את הזיכרון לטווח הרחוק ויעבירו אותו מדור לדור. אולם כדי להשיג את מטרתה, היה ברור שיש צורך בביסוסה כחלק בלתי נפרד מהמסורת הישראלית. לחקוק אותה בתרבות. על ידי חיבור אותנטי לשפת מסורות החגים, ובמהלך תקשורתי הוליסטי שנגע בציבור הישראלי בבית, בסלון ומחוצה לו, הצלחנו לגעת בכלל הישראלים, ולבסס את זיכרון בסלון כמנהג וכמסורת קבועה לציון יום השואה.
“

מורן ציפר גולדנברג- מנכלית שותפה	מיכל ליפמן- מנכלית שותפה	ירדן מינצברג- מנהלת שיווק